אומת הסטארט אפ: למה חברות סטארט-אפ נסגרות?

אומת הסטארט אפ: למה חברות סטארט-אפ נסגרות?

מדינת ישראל מתוארת כאומת הסטארט אפ ואין ספק שהיו כאן לא מעט הצלחות גדולות מסוג זה לאורך השנים. במקביל, הציבור שומע הרבה פחות, על היקף הכישלונות הגדול של יוזמות אלה. מדוע זה קורה? מהן הסיבות העיקריות, לכך שחברות סטארטאפ נסגרות?

אתגר מורכב

סטארטאפים או "חברות הזנק", שונים למדי מיוזמות עסקיות אחרות, שאנשי עסקים נכנסים אליהן באופן רגיל. במקרה של סטארטאפים, מדובר על רעיונות יוצאי דופן, פעמים רבות בתחום ההייטק. שני אלה, היבטים שמסבכים את התמונה. ההצלחה איננה מובטחת, גם אם הרעיון עצמו נשמע טוב ואפילו אם הוא אכן מסתבר ככזה. במסגרת הפודקאסט "על כישלונות ואיך לפתוח דלתות בהייטק" ניתן לשמוע ולהתרשם, עד כמה פעילות זו ייחודית ומאתגרת. כמו כן, לעסקים מסוגים שונים, כולל סטארטאפים, לא קל להתנהל בארץ. הבירוקרטיה רבה, מסרבלת ומאיטה תהליכים. על רקע זה, לא פלא שסטארטאפים רבים נסגרים, בעקבות מגוון רחב של סיבוכים אפשריים. לחילופין, היזמים עשויים לשנות כיוון מעט ואפילו לפתוח סטארטאפ נוסף, באופן שממנף את ניסיונם, שנצבר גם בעקבות לקחי הכישלון.

הערכות שגויות

פעמים רבות, יש לסטארטאפ מודל עסקי לא טוב מספיק. למשל, כאשר פותחים את העסק מעריכים שציבור היעד למוצר יתעניין בו במידה מסוימת, אך בהמשך מסתבר שהעניין בפועל, נמוך משמעותית מהעניין בתיאוריה. ואכן, חוסר בצורך אמיתי בפתרון, הוא סיבה מרכזית לכישלון סטארטאפים. מדובר פעמים רבות ברעיונות יפים וטובים ועובדים, אבל אם אנשים לא מוכנים לשלם על זה (או לשלם מחיר שיכסה עלות ייצור ויוסיף קצת רווח), סופו לכישלון.

אומת הסטארט אפ למה חברות סטארט-אפ נסגרות

היבטים כספיים

גיוס הון הוא צינור החמצן של סטארטאפים. מתווסף לו האתגר של ניהול כספי איכותי, כאשר יש לזכור שסטארטאפ מתחיל ללא הכנסות. כלומר, משקיעים כסף רב בפיתוח, באופנים שונים, אבל הכנסות מהמוצר או השירות עדיין אין ולא בטוח האם, מתי וכמה יהיו. חוסר בתקציב, ניהול לקוי שלו, תמחור לא נכון, משברים כלכליים מקומיים ובינלאומיים כמו משבר הקורונה – כל אלה עשויים לפגוע בסטארטאפים באופן קריטי.

שיווק גרוע

פעמים רבות, לא קל להסביר רעיון חדש וייחודי. חשוב לזכור שרעיונות אלה מוצגים לרוב בפני הישראלי הממוצע, גם אם מדובר בנישה ספציפית בתוך קהל זה ואלה אנשים ש"מופגזים" תמידית במוצרים, שירותים ורעיונות. לכן, יש כאן אתגר לא קטן של שיווק, שלפעמים לא עומדים בו.

הלא נודע

הפתעות שונות מתרחשות באופן שגרתי בעולם העסקי. הן פותחות הזדמנויות לאחדים ועושות את ההיפך לאחרים. נושא הקורונה למשל, שינה דברים רבים באופן נרחב. בתחום עיסוקו של כל סטארטאפ, עשויות להיות התפתחויות מפתיעות, עד כדי גרימה לכישלון. למשל – סטארטאפ אחר, שכבר יצא לשוק בהצלחה רבה עם מוצר מתחרה. כמובן, מאחר שמדובר בפיתוח דבר מה חדש, ייתכן בהחלט שהחוסר הלגיטימי בניסיון רלוונטי לגביו, יוסיף ויסבך את העניינים.

היבטי כוח אדם

כוח האדם בסטארטאפ הוא אחד הנכסים המרכזיים שיש לו והוא בוודאי נכס קריטי להצלחתו. ניהול לקוי של העובדים, עובדים ומנהלים שמובילים את הפיתוח לכיוון גרוע, סכסוכים בין היזמים או בתוך הצוות, חילוקי דעות מהותיים – כל אלה, עלולים להעלות את היוזמה על שרטון. עוד היבט קריטי בהקשר זה, הוא חוסר ניסיון. זה יכול להיות ניסיון לא מספיק של היזמים, אבל גם של מנהלים שהם בוחרים לעבוד איתם.

לסיכום

ניהול סטארטאפים הוא נושא שהולך יד ביד עם סיכון לא קטן. חשוב לקחת זאת בחשבון. לכן, העבודה הרבה והמאתגרת של מי שנכנסים לכך, חייבת לכלול גם התייחסות יסודית לניהול סיכונים.

נגישות
גלילה לראש העמוד